<h1>הרוקח סימן רי"א</h1>
<h2>דף לא.</h2>
וכשהציבור מתענין ש"צ מתפלל התפלה סלח לנו אבינו עד כי מוחל וסולח אתה ומתפללין סליחות ומתוודה ואומר פסוקים עד שמסיים בא"י חנון המרבה לסלוח. ראה נא בענינו עד גאל ישראל עננו עד העונה בעת צרה רפאנו וכל התפלה והתחינה וקדיש ונוטל ס"ת כהן קורא ויחל משה עד מעל פני האדמה ושותק החזן והקהל מסיימין שוב מחרון אפך עד לעמך ושותקין וש"צ מתחיל שוב מחרון אפך וקורא לפניו עד אשר דבר לעשות לעמו, וקורא הלוי ומדלג פרשת העגל וקורא לוי מן פסל לך עד ההר ההוא. וישראל קורא מן ויפסל עד על פניו ויקרא ושותק והקהל אומר ה' ה' אל רחום וחנון עד ונקה ושותקין וחוזר ש"צ ואומר ה' ה' אל רחום עד כי עם קשה עורף הוא ושותק והקהל עונין וסלחת לעונינו ולחטאתינו ונחלתנו. וחוזר ש"צ וסלחת עד אשר אני עושה עמך. קדיש. ואע"ג דתנן בפ' בתרא דמגילה בתעניות קורא ברכות וקללות, אמרי' במס' סופרים (בפ"א) [בפי"ז] ד"ח כדרבונות בשבע אחרונות של עצירת גשמים קורא ברכות וקללות אבל בתעניות אחרות ויחל משה ומפטירין דרשו ה' וכן יש בירושלמי ישן בפ"ב דתענית. ובמנחה אשרי קדיש ונוטל ס"ת וקורא כהן ולוי וישראל בפ' ויחל משה ואותו ישראל השלישי מפטיר בישעיה דרשו ה' עד אקבץ עליו לנקבציו ומברך עד מגן דוד יהללו ומחזיר התורה קדיש תפלת המנחה יחיד מזכיר עננו בשומע תפלה ואומר אלהי נצור עד וקלקל מחשבת' רבון העולמים גלוי וידוע לפניך בזמן שבה"מ קיים אדם חוטא ומביא קרבן ומקריב לפניך חלבו ודמו ומתכפר לו עכשיו ישבנו בתענית ונתמעט חלבינו ודמינו יה"ר מלפניך חלבינו ודמינו שנתמעט כאלו הקרבנום על גבי המזבח ותרצנו ויהיו לרצון וכו', כרב ששת בפ"ב דברכות (י"ז ע"א).
